תקציר

 

 

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את היקף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים (סמים, תרופות, טבק ומשקאות אלכוהוליים) בקרב נוער ערבי בערים המעורבות בישראל, בפרספקטיבה השוואתית לעומת נוער מערים ערביות. לתושבים הערבים בערים המעורבות החדשות מאפיינים חברתיים-דמוגרפיים ייחודיים. בערים אלו ישנה אינטראקציה בין יהודים וערבים וניתן לשער כי לדבר יש השפעה על שני הצדדים, בעיקר על הציבור הערבי העובר ממילא תהליכי מודרניזציה והתמערבות, תהליכים שאולי קיימים באופן מוגבר ומהיר יותר בקרב תושבי ערים מעורבות. בהתאם לכך, המחקר התבסס על ההנחה כי יתגלו בקרב בני נוער מערים מעורבות דפוסי התנהגות ייחודיים בתחומים שונים, ביניהם גם השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. המחקר נועד לזהות דפוסים אלו ולהצביע על מאפייני המשתמשים בסביבה מעורבת יהודית-ערבית ובסביבה חד-לאומית

 

 

אוכלוסיית המחקר

 

נדגמה מתוך בתי הספר בערים הערביות והמעורבות. לצורך המחקר נדגמו כ- 3000 תלמידים ערבים מבתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בערים ערביות ובערים מעורבות. נבחרו 12 ערים ערביות ו-9 ערים מעורבות מכל  אזורי הארץ (צפון, מרכז, משולש ודרום). מתוכן נדגמו בתי ספר עם חטיבות עליונות (חטיבות ביניים ותיכונים) אשר לא נכללו במדגם של המחקר הארצי של הרשות הלאומית למלחמה בסמים שבוצע בשנת 2009. בבתי הספר נדגמו באופן אקראי כיתות ז'- י"ב. המדגם כולל תלמידים מ- 70 כיתות (32 כיתות בחטיבת הביניים- 19 מערים ערביות ו- 13 מערים מעורבות, 38 כיתות תיכוניות- 18 מערים ערביות ו-20 מערים מעורבות). במדגם הסופי, הכולל שאלונים תקינים בלבד, 2521 תלמידים (1367 תלמידים מערים ערביות ו- 1154 תלמידים מערים מעורבות). בכדי לשמר את האפשרות להשוואה עם תוצאות הסקרים הקודמים, נוסח שאלון המחקר בצורה דומה לשאלון בו נעשה שימוש בעבר (רהב ועמיתים, 2001; בר המבורגר ועמיתים, 2006א, בר המבורגר ועמיתים, 2009

 

 

הממצאים

 

הראו כי בני נוער בערים ערביות השתמשו יותר בטבק (16.5% בשנה האחרונה לעומת  12.1% בערים מעורבות) בעוד שבני נוער בערים מעורבות דיווחו על שתיית אלכוהול רבה יותר (21.3% בשנה האחרונה, לעומת 10.7% בערים ערביות). ההבדל נשמר גם בהתייחס לאי פעם, החודש האחרון, והשבוע האחרון. לא נמצאו הבדלים בשימוש בחומרים לא חוקיים כלשהם לפי סוג העיר, אך בני נוער בערים מעורבות דיווחו על שימוש רב יותר בחומרים נדיפים בשנה האחרונה (9.1%) מאשר בערים ערביות (6.8%). השימוש בסיגריות ובחומרים נדיפים מתחיל בערים ערביות בגיל צעיר יותר מאשר בערים מעורבות, אך לא

.נמצא הבדל עבור שתיית אלכוהול

 

נמצאו מספר גורמים המאפיינים את אוכלוסיית המשתמשים בחומרים פסיכו אקטיביים: בערים ערביות - בן, הורים לא נשואים, חילוני, נעדר מבית הספר לפחות שבוע בחודש האחרון. בערים מעורבות - בן, גר באזור המרכז ולא בצפון, בן למשפחה גדולה בת 7 ילדים לפחות, חילוני. בערים ערביות ומעורבות, התלמיד אשר

.סיכוייו להשתמש בסמים לא חוקיים גדולים יותר הינו בן לאב חסר השכלה או אב שלמד עד 8 שנים

כשליש מן התלמידים תפסו סיכון גבוה בעישון חד פעמי, מעט יותר בערים המעורבות מאשר בערים הערביות. שתייה תכופה של אלכוהול נתפסה כבעלת רמת סיכון גבוהה יותר בערים הערביות (71%) מאשר בערים המעורבות (66%). כשלושה רבעים מן התלמידים תפסו סיכון גבוה בשימוש חד פעמי בסמים לא חוקיים, בשני סוגי הערים. תפיסת סיכון נמוך בשימוש בחומרים השונים נמצאה קשורה לשימוש רב יותר בהם. 13-15% דיווחו כי ידעו כיצד להשיג סמים לא חוקיים, ו- 5% נוספים סברו כי יתכן וידעו, ללא הבדל בין ערים ערביות לבין ערים מעורבות. ידע כיצד להשיג חומרים פסיכו-אקטיביים שונים נמצא קשור לשימוש רב יותר בהם, כאשר הקשר מעט חזק יותר בערים מעורבות. שתיית אלכוהול על ידי ההורים (ולא עישון סיגריות) קשורה לדיווח על שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים. שימוש בסמים על ידי בני הכיתה, וכן שימוש בסיגריות, אלכוהול וסמים על ידי חברים, קשורים לדיווח על שימוש בפועל בחומרים פסיכו-אקטיביים. כ- 8-10% ייענו לחברים בחיוב (או יתכן וייענו בחיוב) במידה ויוצעו להם חשיש, מריחואנה, גראס, אקסטזי או ל.ס.ד, ללא הבדל בין ערים ערביות לבין ערים מעורבות. לא נמצא קשר משמעותי בין שמיעת הסברה

.בנושא סמים לבין שימוש בהם בפועל

 

 

משתני סגנון חיים

 

 התנהגות סיכונית והרגלי הימורים - קשורים למדדי השימוש, בשני סוגי הערים, עבור בנים ובנות. ככל שהתלמידים מדווחים על עצמם כבעלי רמות גבוהות יותר של התנהגות סיכונית והרגלי הימורים, גדלים סיכוייהם לענות בחיוב לגבי מדדי השימוש השונים בסמים. חיפוש ריגושים, פעילויות יומיומיות, ובילוי במסיבות הם בעלי קשרים חלשים עד לא מובהקים עם מדדי השימוש. (מאפייני האישיות, בשני סוגי הערים, עבור בנים ובנות, קשורים במתאמים נמוכים עד לא מובהקים עם מדדי השימוש. לכידות משפחתית וקרבה להורים, בשני סוגי הערים, עבור בנים ובנות, קשורות במתאמים נמוכים ושליליים לשימוש בחומרים השונים. לא נמצא קשר עבור הסתגלות משפחתית. ככל שהלכידות המשפחתית נמוכה יותר וככל שהקשר עם ההורים מרוחק יותר, נוטה הסיכוי לשימוש בחומרים השונים להיות גבוה יותר. הקרבה להורים משמעותית

.במיוחד עבור בנים בערים מעורבות