שתייה מופרזת בקרב מבוגרים צעירים בישראל, 2015

תקציר

 

שתייה מופרזת (Binge Drinking) הינה צריכה של 5 או יותר משקאות אלכוהוליים של פחית/בקבוק בירה, כוס יין או שוט של משקה מחוזק באלכוהול באותו אירוע (באותו זמן או תוך שעות בודדות) בתדירות של לפחות יום אחד מבין ה30 ימים האחרונים (Substance Abuse and

(Mental Health Services Administration [SAMHSA], 2004. פעילות זו הינה חברתית ונפוצה בקרב מבוגרים צעירים ברחבי העולם וגם בישראל. לשתייה המופרזת השלכות קטלניות הכוללות התנהגויות מסוכנות ומסכנות כגון אשפוזים ((NHS, 2012, הרעלות (Bonnie & O'Connell, 2004) ,אלימות, עבריינות, תקיפות מינית, נהיגה לקויה בשכרות (Esser, Kanny, Brewer & Naimi, 2012), וכן מקרי מוות (Bonnie & O'Connell, 2004).

 

נושא זה מעסיק מדינות מערביות רבות, לדוגמא ארה"ב (National Health Service [NHS], 2012) ועומד בסדר עדיפויות גבוה גם בישראל (הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול, 2013). למרות סדר העדיפויות הגבוה, עד כה נערכו בנושא זה מעט מחקרים בישראל.

 

מטרת מחקר זה הינה בחינת משתנים דמוגרפים ותיאורטיים ותרומתם האפשרית לניבוי השתתפות הפרט בפעילות השתייה המופרזת. הן בחינת המשתנים הדמוגרפים והן הבנה מעמיקה של המשתנים התיאורטיים יכולים לתרום להבנת התופעה ולמפות גורמי סיכון לצורך ניבויה.

 

המשתנים הדמוגרפים שנבדקו הם מין, גיל, מצב משפחתי, מידת דתיות, השכלה, ורמת הכנסה. המשתנים התיאורטיים שנבדקו הם משתנים הנגזרים מתוך תיאוריית פעולה מחושבת ותיאוריית התנהגות מתוכננת (המשתנים הם: עמדה, נורמה סובייקטיבית ותפיסת שליטה). משתנה תיאורטי נוסף שנבדק הוא ההערכה עצמית. להערכה העצמית שלושה רבדים: הערכה עצמית גלויה, הערכה עצמית סמויה והערכה עצמית גבוהה-הגנתית.

 

משתנים תיאורטיים אלו נבחרו מתוך ההקשר של השתייה המופרזת כשתייה חברתית מקובלת. השערות המחקר הן: בהבט הדמוגרפי- הימצאות קשר בין מין-זכר ושתייה מופרזת, המצאות קשר בין מצב משפחתי-רווק לשתייה מופרזת, המצאות קשר בין מידת דתיות-חילונית לשתייה מופרזת, הימצאות קשר שלילי בין רמת הכנסה לשתייה מופרזת והמצאות קשר שלילי בין רמת הכנסה לשתייה מופרזת.

 

בהבט התיאורטי- הימצאות קשר חיובי בין שלושת מרכיבי תיאוריית התנהגות מתוכננת לכוונה להשתתפות בפעילות שתייה מופרזת, הימצאות קשר חיובי בין שלושת מרכיבי תיאוריית התנהגות מתוכננת להשתתפות ממשית בפעילות שתייה מופרזת, הימצאות קשר שלילי בין הערכה עצמית גלויה לשתייה מופרזת והימצאות קשר חיובי בין הערכה עצמית גבוהה-הגנתית לשתייה מופרזת.

 

 

לצורך ביצוע המחקר נדגמו 213 משתתפים בגילאי 18-35 באמצעות מדגם נוחות. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שאלונים בשני אופנים: באופן פרונטאלי באוניברסיטת חיפה ובאופן וירטואלי בעזרת אתר הפייסבוק - דרך google docs''. ניתוח תוצאות המחקר נעשה באמצעות תוכנת SPSS.

 

ממצאי המחקר מעלים כי נמצאו קשרים חזקים ומובהקים בין נתונים דמוגרפים ונתונים תיאורטיים לשתייה מופרזת. בהיבט הדמוגרפי נמצא כי מין - זכר, מצב משפחתי - רווק, מידת דתיות- חילונית והשכלה נמוכה מגדילים באופן משמעותי את הסיכוי להשתתפות הפרט בפעילות של שתייה מופרזת.

 

בהיבט התיאורטי נמצאו קשרים מובהקים בין שלושת מרכיבי תיאוריית התנהגות מתוכננת (עמדה, נורמה סובייקטיבית ותפיסת שליטה) לבין כוונה להשתתפות בפעילות של שתייה מופרזת, וכן קשרים מובהקים בין שלושת מרכיבי תיאוריית התנהגות והשתתפות ממשית בפועל של שתייה מופרזת.

 

למעשה, נמצא כי מדדי עמדה, נורמה סובייקטיבית ותפיסת שליטה מהווים 57.3% מהשונות המוסברת של כוונה התנהגותית לשתייה מופרזת, ו23.9% מהשונות המוסברת של השתתפות ממשית של הפרט בפעילות של שתייה מופרזת.

 

מחקר זה מהווה תרומה לידע המדעי המצטבר ולפרקטיקה המעשית בנושא השתייה המופרזת ככלל ובישראל בפרט.

 

למעשה, ממצאי המחקר מאפשרים למפות את מאפייניהם של אנשים אשר משתתפים בפעילות של שתייה מופרזת ולהבין לעומק את המוטיבציה שלהם. שילוב של שני אלמנטים אלה - מיפוי האוכלוסייה והבנת המוטיבציה יכולים לסייע לבניית תוכנית ייחודית המותאמת לאנשים אשר משתתפים בפעילות של שתייה מופרזת, ובכך להפחית את מימדי התופעה.

:למחקר המלא