אפיון תדירות השתתפות בני נוער בפעילויות פנאי, כולל שימוש באלכוהול ובסמים, 2015

תקציר:

 

בהתאם לתפיסה העדכנית בריפוי בעיסוק, המדגישה את חשיבות העיסוק כמוקד העשייה המקצועית, מחקר זה מתמקד בתחום עיסוקי הפנאי. בספרות מדּוו ח על תרומה משמעותית לבריאות ואיכות חיים מעיסוק בפנאי. בני נוער מקדישים כמחצית מזמנם לעיסוק בפנאי ומדווחים על משמעות רבה לפיתוח עצמי מפנאי.

 

טרם נערך מחקר המאפיין את תדירות ההשתתפות בפעילויות פנאי של אוכלוסיית הנוער בישראל, מזווית הראייה הייחודית למקצוע הריפוי בעיסוק. יתרה מכך, ישנם מעט מחקרים בריפוי בעיסוק ומדע העיסוק המתייחסים לפעילויות פנאי של בני נוער בכלל ובהקשר לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים, הנעשה בהקשר של פנאי, בפרט.

 

על כן, מטרת מחקר זה הינה לבחון באיזו מידה בני נוער בישראל מעורבים בפעילויות פנאי אופייניות: פעילות גופנית, התנדבות, צפייה בטלוויזיה, משחק ושימוש במחשב, ושימוש באלכוהול וסמים; מהי תרומת המאפיינים הדמוגרפיים, מגדר וגיל, להשתתפות זו ואילו קשרים קיימים בהשתתפות בין הפעילויות השונות. הפעילויות שנבחרו משקפות חלוקה מקובלת בספרות של פעילויות פנאי בעלות אופי אתגרי, חברתי וזמן להירגעות ומנוחה.

 

אוכלוסיית המחקר כללה 1611 נבדקים ישראלים, בנים ובנות, בכיתות ו', ח', ו- י', הלומדים בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך במגזרים ממלכתי וממלכתי-דתי. נעשה שימוש בחלקים מתוך שאלון  שאלון – 2661 ישראל HBSC .)HBSC( Health Behaviors in School - Aged Children

התנהגויות בריאות בקרב בני- נוער הנו שאלון לדיווח עצמי, המשמש כסקר בינלאומי בתיאום עם ארגון הבריאות העולמי (WHO). עבור מחקר זה פותחו מדדים המשקפים את תדירות ההשתתפות בפעילויות הפנאי הנ"ל.

 

תוצאות המחקר מלמדות על אחוזי השתתפות נמוכים בפעילות גופנית אינטנסיבית, בייחוד בקרב בנות מתבגרות. בדומה לכך, גם שיעור ההשתתפות בפעילות התנדבותית נמצא נמוך, בייחוד בקרב שכבות הגיל הצעירות, כששיעור ההשתתפות בהתנדבות דרך בית הספר גבוה יותר.

 

לעומת זאת, כרבע עד שליש מהנוער מקדיש 1 שעות ביום ויותר לפעילויות תלויות-מרקע, קרי: צפייה בטלוויזיה ושימוש ומשחק במחשב, פי שתיים מהמומלץ על ידי ה American Academy of Pediatrics. באשר לשימוש באלכוהול וסמים, ממצאי המחקר מצביעים אמנם על אחוזי שימוש לא גבוהים, אך על קשר בינוני בין שתיית אלכוהול לבין מעורבות באירועי שכרות ו/או סביאה, וכן על קשר גבוה בין שימוש בקנאביס לשימוש באקסטזי.

 

כמו כן, נמצא כי בנים, בהשוואה לבנות, נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש באלכוהול וסמים וכי בוגרים, בהשוואה לצעירים, בסיכון מוגבר לשתיית אלכוהול. מלבד קשר בינוני בהשתתפות בפעילויות תלויות המרקע, נמצאו קשרים חלשים בין פעילויות הפנאי השונות וכן בינן לשימוש באלכוהול וסמים. מן האמור לעיל עולה כי השתתפותו של נוער ישראלי בפנאי אינו מאופיין דיו בעיסוקים מקדמי בריאות וכי הבנת מעורבותם של בני נוער בפנאי הנה מורכבת.

 

מחקר זה מהווה נדבך נוסף בספרות המחקר המצטברת העוסקת בהשתתפות נוער בפעילויות פנאי בכלל ושימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בפרט ומעלה את הצורך להמשך מחקר והתערבות בתחום זה. זאת במגמה להוות קריאת כיוון והתוויית דרך למעורבותם של מרפאים בעיסוק בעידוד וקידום בריאותם ורווחתם האישית של בני נוער, ברמה לאומית, באמצעות השתתפות בפנאי.