תקציר:

 

רקע: התנהגויות סיכון בקרב בני נוער הן תופעה, שהיקפה הולך ועולה בשנים האחרונות הן בעולם והן בישראל. תוכנית "כן לספורט לא לסמים" שמה לעצמה למטרה לעשות שימוש בפעילות ספורט לצורך חיזוק גורמי ההגנה וצמצום גורמי הסיכון בתחום האישי והחברתי בקרב בני הנוער בישראל.

 

מטרת המחקר:

 

הערכת יעילות תוכנית התערבות "כן לספורט לא לסמים" למניעת התנהגויות סיכון: סמים ואלכוהול.

 

אוכלוסיית המחקר:

 

במחקר הנוכחי אנו מבחינים בין שתי קבוצות אוכלוסיה: אוכלוסיית ההתערבות- בה כלולים בני נוער, המשתתפים בתוכנית "כן לספורט לא לסמים", ואוכלוסיית הביקורת- המורכבת מבני נוער השייכים לקבוצות ספורט אך אינם משתתפים בתוכנית.

 

שיטות המחקר:

 

המחקר הנוכחי הינו מחקר הערכה, שבוצע באמצעות השוואת ממצאי המשתתפים מקבוצת ההתערבות ומקבוצת הביקורת. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשני סוגי מחקר – מחקר איכותני, באמצעות ראיונות עומק בקרב מדריכים השותפים לתוכנית "כן לספורט לא לסמים", ומחקר חתך כמותני )Cross sectional(, שנערך הן בקרב קבוצת ההתערבות והן בקרב קבוצת הביקורת בשתי נקודות זמן: בתחילת הפעילות ובסופה.

 

תוצאות המחקר:

 

ממצאי המחקר האיכותני מלמדים, כי לאחר השתתפות בתוכנית "כן לספורט לא לסמים" המדריכים מאמינים יותר כי יש ביכולתם להשפיע על דפוסי התנהגותם של בני הנוער.

 

ממצאי המחקר הכמותי מלמדים, כי תוכנית "כן לספורט לא לסמים" עומדת בחלק גדול מהמטרות שהציבה לעצמה. השתתפות בתוכנית "כן לספורט לא לסמים" הובילה לשינוי בעמדות הבריאותיות ביחס לשימוש בסמים ובאלכוהול, ולעלייה ברמת הידע בקרב המשתתפים ביחס לשימוש בסמים ובאלכוהול בהשוואה לקבוצת הביקורת.

 

מסקנות המחקר:

 

מממצאי המחקר ניתן להסיק, כי תוכנית ההתערבות "כן לספורט לא לסמים"

במתכונתה הנוכחית, משפיעה הלכה למעשה על הספורטאים בכל הקשור לעמדותיהם הבריאותיות בנוגע לסמים ואלכוהול, ולרמת הידע ביחס להתנהגויות הסיכון שנבדקו.

 

בנוסף ממצאי המחקר האיכותני חיזקו את הטענות העולות בספרות המחקרית העוסקת בתרומת הספורט למניעת שימוש בסמים ואלכוהול.

 

תרומה מדעית ויישומית:

 

כחלק ממערך התערבותי- חינוכי למניעת שימוש בסמים ואלכוהול באמצעות מסגרות ספורט בקהילה, ניכר כי הממצאים יכולים לתרום להעמקת השיקולים והקריטריונים של משרדי הרווחה והרשויות המקומיות לבחירת תוכניות התערבות המשולבות במפעלי הספורט הקיימים ובהערכת תרומתן גם מנקודת הראות של המדריכים ובני הנוער שהם קהלי היעד המרכזיים.

 

בנוסף ממצאי המחקר מאפשרים מתן המלצות לפיתוח תוכניות התערבות נוספות המשולבות במסגרות ספורט לחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי ומאפשרות הכשרה ומתן כלים להתמודדות עם התנהגויות מסוכנות