תקציר

 

המחקר ניסה לענות על מספר שאלות: האם לרקע העולים מברית המועצות יש השפעה על השימוש בחומרים ממכרים? האם ניתן להבחין בייחודיות בדפוסי השימוש בסמים ואלכוהול בקרב נוער זה? האם יש מכנה משותף בין השימושים השונים בחומרים ממכרים שונים? האם דפוסי השימוש בסמים שונים מדפוסי השימוש באלכוהול? האם יש הבדלים בדפוסי הצריכה בין נוער ממסגרות חינוכיות שונות? האם רגעים קריטיים מסבירים את השימוש או העדר השימוש?

המחקר עשה שימוש בשתי פרדיגמות תיאורטיות - הפרדיגמה של "בעיה חברתית"(Social Problem)

.ופרדיגמת הנורמליזציה (Normalization)

 

במסגרת המחקר, השתמשנו בשיטות מחקר מגוונות: קיום ראיונות עומק עם 53 בני נוער במסגרות חינוכיות שונות, 45 ראיונות עומק עם הורים, ו-3 קבוצות מיקוד בנושא עם קבוצות של בני נוער. בנוסף, הועברו 285 שאלונים ב-4 מסגרות חינוכיות שונות:  בתי ספר על יסודיים, בתי ספר מקצועיים ודומיהם, מסגרות לנוער בסיכון ומסגרת גמילה. בשאלונים אלו נעשה שימוש בכלים סטנדרטים או כלים בהם השתמשו בעבר

/במחקרים אחרים, בעיקר בנושא קליטת העלייה

ממצאי המחקר באשר לצריכת אלכוהול העלו כי שלושה רבעים מן הנערים צרכו שתייה חריפה בשנה האחרונה, שליש מתוכם בתדירות העולה על פעם בשבוע. בנוסף, שליש מכלל הנערים צרכו למעלה מ-4 מנות משקה בהזדמנות האחרונה בה שתו. כמו כן כשליש מן הנערים ציינו כי השתכרו לפחות 4 פעמים במהלך חייהם ומחצית מן הנערים קיבלו ציון גבוה במדד לשתיית בולמוס שהורכב לצורך המחקר ובו שקלול

.של תדירות וכמות צריכת משקאות אלכוהוליים

 

באשר לצריכת סמים, חשיש היה הסם הנפוץ ביותר שעל צריכתו דיווחו הנערים: מעט פחות משליש מהם העידו על שימוש כלשהו בחשיש בשנה החולפת, מרביתם - על שימוש מעבר להתנסות חד-פעמית (למעלה משלושה מקרים שונים של שימוש). במסגרות לנוער בסיכון ובמסגרות לבעלי הישגים נמוכים, עשירית מן

.הנערים דיווחו על שימוש בחשיש בתדירות העולה על 25 פעמים בשנה החולפת

 

בנוסף, עשירית מן הנערים דיווחו על שימוש כלשהו באקסטזי, ושלושה רבעים מהם על שימוש העולה על 3 פעמים בסם זה. מרבית נערים אלו היו מקבוצת הנוער בסיכון. כמו כן, אחוזי השימוש בקוקאין ובחומרים נדיפים היו גבוהים יחסית לממצאי סקר קודם, כשחמישית מן הנערים דיווחו על שימוש כלשהו בחומרים

.נדיפים

 

בחינת הבדלים בין דפוסי השימוש במסגרות השונות העלתה תמונה מדורגת, לפיה בבתי ספר רגילים השימוש בסמים ובאלכוהול הוא הנמוך ביותר, במסגרות לבעלי הישגים נמוכים השימוש רב יותר ובמסגרות לנוער בסיכון רב אף יותר. נערים המצויים במסגרת גמילה דיווחו על השימוש הנרחב ביותר בסמים ובאלכוהול בעברם. יחד עם זאת, נמצא דמיון מסוים בשימוש בחלק מן החומרים עבור הנערים במסגרות

.רגילות ונערים במסגרות להישגים נמוכים

 

מתשובות הנערים לשאלות הנוגעות לסיבות שבעטיין בני נוער משתמשים בסמים ובאלכוהול עלו שלושה גורמים מרכזיים: לחץ חברתי, בריחה וחיפוש אחר תחושות נעימות, ובחינת גבולות. נערים במסגרות רגילות ונערים שאינם משתמשים בחומרים נטו להצביע על סיבות הקשורות בלחץ חברתי, בעוד שנערים ממסגרת

.הגמילה ונערים הצורכים חומרים כלשהם נטו יותר להעיד על סיבות הקשורות בבריחה ובתחושה נעימה

 

מניתוח מדדים הקשורים במאפיינים אישיים, עולה כי נערים במסגרות לנוער בסיכון הם בעלי הדימוי העצמי הנמוך ביותר, ובעלי משיכה רבה להרפתקנות. הנערים במסגרת הגמילה היו בעלי המשיכה הרבה ביותר להרפתקנות. כל המאפיינים שנבחנו - סלוטוגניות, דימוי עצמי, הרפתקנות, ועמדות ערכיות - נמצאו

.במתאם עם שימוש בסמים, כשהרפתקנות גבוהה קשורה במתאם הגבוה ביותר עם שתייה מרובה

 

הראיונות עם בני הנוער גילו כי אחוז ניכר מהם נמצאים בסיטואציות משפחתיות מורכבות, אשר בחלקם נושאים את המשא עוד מרוסיה ובחלקם כתוצאה ממשבר ההגירה לארץ.  בעוד חלק מבני הנוער האלה מתפקדים בבית ספר על-יסודי בכיתות הגבוהות בצורה טובה, ומגלים עמידות במצבם החדש, חלק מבני הנוער "חצו את הרוביקון" והוגדרו כנוער בסיכון. יחד עם זאת, בני נוער רבים גילו אמפתיה להורים ובעיקר לסבים ולסבתות בתהליך ההגירה, בשאלונים הם ביטאו אמונה בערכי המשפחתיות, וחלק גדול מהם העיד על אווירה נינוחה בבית.  מראיונות עם ההורים עולה כי ככלל, יחס ההורים לתהליך הקליטה סלחני יותר,

.הם רואים את מצוקת הקליטה בחומרה פחותה מבני הנוער ומתמקדים בנושאי פרנסה ועבודה

 

כן עולה מן המחקר כי למשפחה יש חלק חשוב בהתפתחות ההתנהגות הבלתי נורמטיבית של הצעיר - שתייה ושימוש בסמים. ואמנם, נמצאו קשרים בין התנהגויות לא נורמטיביות ופרמטרים שונים בתחום המשפחה כמו קונפליקטים, מצב כלכלי לא טוב, תפיסת קליטה קשה ותפיסת משפחתיות נמוכה. כמו כן

.נמצא כי היחס של ההורים לשתייה הוא טולרנטי יחסית

 

מסלול הלימודים של הנערים היה שזור מעברים רבים. יחד עם זאת, בכל המסגרות הדימוי העצמי של הנערים כתלמידים היה חיובי וחלק ניכר מן הנערים ציינו כי הם סבורים שלעולים מברית המועצות סיכוי הצלחה רבים משל עולים אחרים או של ישראלים ותיקים. שליש דיווחו על בעיות התנהגות, ובעיות קשב וריכוז. כן נמצא כי רב הנערים מקבלים על עצמם אחריות על התנהלותם כתלמידים, והפרמטר העיקרי שבו בחרו ככזה שהיה מסייע להם להצליח יותר בלימודים היה השקעה רבה יותר שלהם עצמם, ורק לאחר מכן פרמטרים חיצוניים. עוד עלה כי ריבוי המעברים בין בתי ספר, נובע בחלקו מכך שבתי הספר לא היו ערוכים להתמודדות עם אוכלוסיית העולים ועלו סכסוכים בין הנערים למורים ולתלמידים אחרים. במקרים מסוימים שאבו הנערים כוחות ותמיכה ממסגרת שכונתית או חברתית של עולים, ובאחרים נסמכו על משאבים

.פנימיים

 

באשר לקבוצת הגיל ושעות הפנאי, ניתוח הראיונות העלה תמונה של קבוצות נוער המתארגנות באופן ארעי וחסר מחויבות, לעתים התארגנות אנטגוניסטית אל מול קבוצות אחרות, ובראשם קבוצות של ישראלים ותיקים. החבורה מספקת לנערים מעמד, ניסיון, שייכות ובטחון, וכן צורת בילוי. בולטת בהקשר זה תרבות

.ה"פארקים", שבמסגרתה צורכים חברי הקבוצה אלכוהול וחומרים נוספים

 

מן השאלונים עולה כי נערים ממסגרות לנוער בסיכון וממסגרות לבעלי הישגים נמוכים מבלים יותר מאחרים בפארקים ובמסיבות טראנס ואסיד וכן דיווחו על בילוי עם חברים מבוגרים יותר. כשנשאלו על מקורות נחמה ותסכול, התברר כי נערים במסגרות הרגילות פונים יותר לעזרתה של אימא ושל חברים בני אותו גיל. עוד נמצא כי מרבית הנערים שיערו כי עמדות חבריהם כלפי שימוש בסמים הוא שלילי, בעוד באשר לאלכוהול, עמדות חבריהם כלפי שתייה נתפסות כחיובית או אדישה. באשר למידת ההשתייכות והזהות של בני הנוער אל סביבתם, רובם הביעו שביעות רצון בינונית משכונתם, ורובם הגדירו עצמם

 .כישראלים וכרוסים, לעומת מקצתם שהגדירו עצמם כיהודים

 

לסיכום

 

, בוצע ניתוח רגרסיוני כולל  על שלל משתני המחקר הכמותי. הניתוח מגלה כי שלושה משתנים מובהקים במודל הכללי משפעים על צריכת חשיש: דימוי עצמי נמוך, בעיות התנהגות בבית הספר ומוטיבציה

.ללימודים

 

חמישה משתנים משפיעים על שתיה מרובה: דימוי עצמי, בעיות התנהגות, הרפתקנות, הגדרה עצמית

.כתלמיד וזהות רוסית