 |  |
|---|
מחקרי הערכה
מיפוי, אפיון והערכת האפקטיביות של תוכנית "גדולים ולא שותים", 2015
מטרת המחקר היא להעריך את מידת הצלחתה ויעילותה של תוכנית המניעה "גדולים ולא שותים" למניעת שימוש לרעה באלכוהול, המועברת בקרב תלמידי כיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים. באופן ספציפי יותר, מטרות המחקר הן:
1. לבדוק את השינוי בידע, עמדות, תפיסות, נורמות ותחושת השליטה העצמית בקרב התלמידים ביחס
לשתיית אלכוהול לאחר השתתפות בתכנית המניעה "גדולים ולא שותים";
2. לבדוק את ההבדלים המגדריים בשתיית אלכוהול לאחר השתתפות בתכנית;
3. לבדוק את עמדותיהם, תפיסותיהם וחשיבות מעורבותם של ההורים לתלמידים שהשתתפו בתוכנית.
המחקר שילב שיטות כמותיות ואיכותניות לצורך הערכת התוכנית. מתוך 30 בתי הספר שבהם הועברה התוכנית, נבחרו 25 בתי ספר, ומתוכם 27 כיתות ה' ו-39 כיתות ו'. שאלוני המחקר הועברו לפני ואחרי התכנית (970 תלמידים).
קבוצת הביקורת כללה חמישה בתי ספר, בהם לא הועברה התכנית (152 תלמידים). בנוסף, הועברו שאלונים בקרב 318 הורים לתלמידי כיתות ה'-ו' שהשתתפו בתכנית. כמו כן, נערכו ראיונות, קבוצות מיקוד ותצפיות בקרב התלמידים, וראיונות עם אנשי מקצוע, ביניהם מעצבי התכנית, יועצות חינוכיות ומנהלי בתי ספר.
מהראיונות עולה, כי לאחר השתתפות בתוכנית "גדולים ולא שותים", התלמידים הפנימו את המסר העיקרי של התוכנית. התלמידים הפגינו ידע בנושא האלכוהול, השפעותיו הפיזיות, הנפשיות והחברתיות, וניכר כי למדו דרכי התמודדות שונות מול לחץ חברתי.
מבין הפעילויות השונות, החיבור החזק ביותר היה דרך אמצעים חזותיים ומשחקים. התלמידים דיווחו, כי התוכנית הגבירה את מודעותם לנושא שתיית אלכוהול ולסכנות הטמונות בכך.
עם זאת, מהדיונים בקבוצות המיקוד נראה כי המסר באשר לשלילת האלכוהול לא היה אחיד בבתי ספר שונים, כך שבחלק מבתי הספר נראה כי מעבירי התוכנית התייחסו למסר שמדגיש את מינון האלכוהול על פני שלילה מוחלטת של שתייה. לעומת זאת, בבתי ספר אחרים המסר כלל שלילה מוחלטת של שתיית אלכוהול, דבר שהוביל להתנגדויות מצד חלק מהתלמידים והוריהם.
בהתייחס לרמת הידע של התלמידים בנוגע לשתיית אלכוהול, נמצאה עלייה ברמת הידע בקרב משתתפי התוכנית, בהשוואה לתלמידים שלא השתתפו בתוכנית. עוד נמצא כי השתתפות בתוכנית הובילה לשינוי מובהק סטטיסטית בנורמות הסובייקטיביות של התלמידים ובתפיסת השליטה העצמית שלהם ביחס לשתיית אלכוהול.
נראה כי התוכנית תורמת לעיצוב הנורמות כמונעות שתיית אלכוהול, לפיהן שתיית אלכוהול אינה מקובלת חברתית, ולעלייה בתפיסת התלמידים את עצמם כשולטים בקבלת ההחלטה האם לשתות או לא.
עם זאת, לא נמצא שינוי מובהק במשתנים תפיסה הורית ועמדות בנוגע לשתיית אלכוהול, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי הספר ברמות מדדי טיפוח שונים בהקשר לעמדות התלמידים ולנורמות הסובייקטיביות כלפי שתיית אלכוהול, לפני ואחרי העברת התוכנית. עם זאת, נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי הספר ברמות מדדי טיפוח שונים במעורבות ההורים בנושאים הקשורים לשתיית אלכוהול.
תפיסת התלמידים את מעורבות ההורים בפעילויות מקדמות בריאות בבית הספר נמצאה כגבוהה יותר בבתי הספר ברמה חברתית-כלכלית גבוהה בהשוואה לבתי הספר ברמה חברתית-כלכלית נמוכה או בינונית. כמו כן, נמצא כי רמת הידע של התלמידים גבוהה יותר באופן מובהק בבתי הספר ברמה חברתית-כלכלית גבוהה בהשוואה לבתי הספר ברמה חברתית-כלכלית נמוכה, אחרי תוכנית ההתערבות.
ממצאי המחקר בקרב ההורים מראים, כי מעורבות ההורים בתוכנית ההתערבות היתה נמוכה. נמצא קשר חיובי בין עמדות ההורים כלפי חינוך לבריאות בבית הספר לבין מידת מעורבותם בפעולות מקדמות בריאות. לא נמצאו קשרים בין עמדות ההורים כלפי שתיית אלכוהול בקרב בני נוער לבין מעורבותם בפעולות מקדמות בריאות.
לא נמצאו הבדלים בין מעורבות אימהות לאבות בכל הנוגע לנושא שתיית אלכוהול בקרב בני נוער. עם זאת, אימהות דיווחו כי הן משוחחות יותר עם ילדיהן בנושא אלכוהול בהשוואה לאבות.
עוד נמצא כי הורים אשר נולדו בברה"מ לשעבר הינם בעלי עמדות חזקות פחות לגבי חינוך לבריאות בבית הספר בהשוואה להורים שנולדו בארץ או במדינות אחרות. כמו כן, ככל ששנת העלייה מאוחרת יותר, העמדות כלפי שתיית אלכוהול בקרב בני נוער שליליות יותר, ולהיפך.
לסיכום
תוכנית המניעה "גדולים ולא שותים" הוכחה כיעילה לשינוי הנורמות הסובייקטיביות, עליית תפיסת השליטה על שתיית אלכוהול, ועלייה בידע בנוגע לשתיית אלכוהול וסיכוניה בקרב תלמידי כיתות ה'-ו'. ממצאי המחקר מלמדים, כי יש מקום להעביר תוכנית זו בקרב תלמידים צעירים כ-"הקדמת תרופה למכה", לצורך מניעה עתידית של שתיית אלכוהול.
עם זאת, נושא מעורבות ההורים בפעילויות מקדמות בריאות בכלל, ובתוכניות מניעה בפרט, מהווה נקודה חשובה הדורשת התייחסות על מנת לשפר את יעילותה של התוכנית בהמשך.
